לחיפוש באינדקס התכשירים המלא שלנו

יש לכם שאלה? רוצים להתייעץ איתנו?

חיפוש מוצר באתר

תוכנית להדברת מחלות נוף בגידולים חקלאיים

מאמר זה מנסה להקנות כלים יישומיים לחקלאים לשם הדברת מחלות נוף בגידולים חקלאיים שונים-ירקות, גידולי שדה, פרחים ומטעים.

מהי תוכנית הדברה?

תוכנית הדברה היא רצף יישומים של תכשירים המיועדים להדברת פגע כלשהו; חרק, אקרית, פטרייה, חיידק וכיו"ב – בגידול חקלאי כלשהו. תוכנית ההדברה ניתנת לתיכנון לפני תחילת עונת הגידול ולפני הופעת הפגע בחלקה.

מהו ההבדל בין הדברת מזיקים לבין הדברת מחלות?

טיפול הדברה נגד מזיק עשוי להיות טיפול בודד. לעומת זאת, כאשר מחלה מתפתחת בגידול מסויים היא מלווה אותו עד לסיום הגידול. המשמעות המעשית היא שאפשר לתכנן ולבנות תוכנית הדברה למחלה מסויימת בגידול מסויים מתחילת עונת הגידול ועד לסיומה. כדי לבנות את תוכנית ההדברה – החקלאי צריך לגדיר לעצמו 4 גורמים עיקריים:

  1. מועד תחילת טיפולי ההדברה.
  2. מועד סיום טיפולי ההדברה.
  3. מירווח בין יישומים.
  4. תכשירי ההדברה הרצויים.

:מועד תחילת היישומים

בנקודה זו נכניס מושג חשוב בפיטופתולוגיה ושמו – "משולש המחלה". משולש המחלה הינו מונח המתאר בלשון ציורית שלושה תנאים לקיום מחלה כלשהי בגידול מסויים:

  • פונדקאי. בהיעדר פונדקאי, שיש לו רגישות לפתוגן מסויים, לא נקבל מחלה. במילה "פונדקאי" הכוונה היא לזן רגיש לפתוגן ובשלב פנולוגי רגיש. כאשר הפונדקאי נמצא בשלב פנולוגי, שאינו רגיש למחלה, למשל שלב הפסיגים או שלב עלה אמיתי אחד וכו', לא נקבל מחלה.
  • פתוגן. בהיעדר רמת מידבק (אינוקולום) מספקת להדבקה לא נקבל מחלה. בדרך כלל רמת המידבק אינה מהווה גורם מגביל, כיון שהאוויר רווי ברוב ימות השנה בכמות מספקת של יחידות ההפצה של הפתוגן, נבגים למשל וכדומה.
  • תנאי סביבה: טמפרטורה, לחות יחסית, קרינה, אור ועוד. גם בנוכחות הפונדקאי הרגיש ובנוכחות רמת מידבק מספקת של הפתוגן, עדיין נדרשים שילוב של תנאי סביבה מיטביים כדי שהמחלה תהפוך למשמעותית. יש להדגיש, כי בכל שלב במחזור החיים של הפתוגן, נדרש שילוב שונה מיטבי של תנאי סביבה.

כאמור, בהיעדר אחד מקדקודי המשולש לא תתקיים מחלה.

על מה "שולט" החקלאי?

  • פונדקאי: השפעתו של החקלאי על מדד זה היא מוגבלת. היא יכולה להתבטא בבחירת זן שאיננו רגיש ובמעקב אחר התפתחות הצמח. כאשר, מסיבות אגרוטכניות שונות, החליט החקלאי לגדל זן רגיש לפתוגן מסויים, עליו להתחשב בעובדה זו ולעמוד על המשמר.
  • פתוגן: באופן כללי אין לחקלאי שליטה על יחידות ריבוי של הפתוגן, הנישאים ע"י זרמי האוויר, אלא אם כן מדובר בבית צמיחה אטום לחלוטין. החקלאי יכול לפקח ולבקר על מקורות מידבק פוטנציאליים כמו מזבלות וכדומה, אבל בפועל זוהי שליטה מוגבלת.
  • תנאי סביבה: גם פה השליטה של החקלאי מוגבלת. הוא יכול לבחור את שיטת ההשקייה ואת שיטת הגידול (שדה פתוח, בית צמיחה), אך אין לו כל שליטה על תנאי האקלים.

המסקנה מכל האמור לעיל היא שצריך להתחיל ביישום תוכנית ההדברה עם הגיע הגידול לשלב הפנולוגי הרגיש.

  1. מועד סיום היישומים:

מבחינה תיאורטית, לרוב המחלה מלווה את הגידול עד לסיום העונה בעוצמה כזאת או אחרת. מבחינה מעשית, ישנם שלבים בחיי הפונדקאי, שהמחלה איננה מהווה בעייה כלכלית. נוסף לכך, ישנם מצבים, המונעים משיקולים מסחריים וכלכליים, שבהם החקלאי מפסיק את עונת הגידול לפני התמותה הטבעית של הצמח. במקרים כאלה אפשר לסיים את תוכנית ההדברה מספר שבועות לפני סיום הגידול.

  1. מרווח בין יישומים:

קביעת המרווח בין היישומים מושפעת ממספר מדדים:

  • קצב גדילת הצמח. יישום קוטלי פטריות מסויימים נכון ורלוונטי לנקודת זמן מסויימת בחיי הצמח. צריך לדעת, כי כאשר הצמח מצמיח עלה חדש למחרת יישום התכשיר, עלה זה איננו מוגן ע"י תכשיר הדברה. עובדה זו נכונה בעיקר כאשר מיישמים קוטלי פטריות מקבוצת תכשירי המגן (תכשירים פרוטקטנטיים), שאין להם שום תנועה בתוך הצמח. אך גם כאשר מיישמים קוטלי פטריות מוסעים (תכשירים סיסטמיים), שיש להם תנועה כלשהי בתוך הצמח, הריכוז היעיל שלהם בתוך הרקמה הצמחית הולך ויורד במהלך הזמן. האם משמעות עובדה זו היא שהחקלאי צריך ליישם יישום חוזר של קוטל פטריות ברגע שהצמח מצמיח עלים חדשים? באופן תיאורטי, כן. באופן מעשי, לא. עליו להיות עירני לקצב הגדילה של הצמח ולהתאים את קצב היישומים של תכשירי ההדברה למצבים המשתנים. גורם נוסף משני בחשיבותו הוא ההשקייה. כאשר החקלאי משקה את הגידול בהמטרה או כאשר יורד גשם, הכמות של קוטלי פטריות חיצוניים, שאינם חודרים לתוך הריקמה הצמחית, נשטפת מעל גבי העלים, ויורדת באופן דרסטי. במקרה כזה נהוג להוסיף תכשיר הדבקה ושיטוח כדי להגדיל את השרידות של התכשיר על פני הצמח.
  • התאמת תנאי הסביבה לפתוגן. ככתוב למעלה, כל שלב במחזור החיים של הפתוגן, מושפע מתנאי הסביבה. באופן כללי, כאשר תנאי הסביבה הינם לרעת הפתוגן אפשר להגדיל את המירווח בין היישומים ולהיפך.
  • קצב דעיכת תכשיר ההדברה ופירוקו. לכל קוטל פטריות יש אורך חיים. בנקודת זמן מסויימת, כמותו היעילה כדי למנוע או להדביר את הפתוגן יורדת מתחת לרמה מסויימת. בנקודת זמן זו, על החקלאי "לחדש" את כמות התכשיר על גבי הצמח. מידע זה מתקבל בדרך כלל מחברות הכימיקלים.

מה אמור החקלאי לעשות עם שלושת המדדים הנ"ל?

על החקלאי לשקלל במוחו באופן מתמיד ושוטף את שלושת המדדים הנ"ל ובהתאם לשקלול זה עליו להחליט האם לצמצם את המרווח בין היישומים או האם באפשרותו להגדילו. תנאי לכך הוא הבנה של השפעת תנאי הסביבה על המחלה וידע מוקדם על תכונות קוטלי הפטריות השונים ועל ביצועיהם.

  1. תכשירי ההדברה:

השוק בישראל רווי בקוטלי פטריות מסוגים שונים. להלן מספר מדדים שעשויים לעזור לחקלאי בבחירת התכשיר המתאים מבלי להיכנס לנושאי מחיר וכדומה.

  • יעילות התכשיר. מובן שיש לבחור בתכשיר הידוע כיעיל במניעה או בהדברה של הפתוגן.
  • מנגנון הפעולה של התכשיר. יש להכיר את מנגנון הפעולה של התכשיר כדי לגוון ולהחליף בתוך תוכנית ההדברה בין תכשירים שונים, הפועלים באתרים שונים של הפתוגן ובמנגנונים שונים.
  • כושר הדברת פתוגנים נוספים. כדי לייעל ולחסוך ביישומים נוספים ובהילוכי טרקטור/מרסס נוספים.
  • אופן פעולת התכשיר. מבחינת אופן הפעולה, נחלקים קוטלי הפטריות לשלושה סוגים עיקריים: מגן (פרוטקטנטי), מרפא (קורטיווי), מכחיד (ארדיקנטי). הכרה של אופן הפעולה נדרשת כדי להחליט, בהתאם למצב המחלה, באיזה תכשיר להשתמש. כאשר איחרנו באיבחון המחלה ובתגובה, נידרש ליישם את התכשיר היעיל ביותר.
  • משך הפעילות של התכשיר. משך השרידות של התכשיר על גבי הצמח ובתוך הרקמה הצמחית מושפע ממספר גורמים, ביניהם: שטיפה מהעלווה ע"י מים, פירוק הידרוליטי, פירוק מיקרוביאלי, פירוק פוטוכימי ועוד.
  • אופן תנועתו של התכשיר. האם הוא חיצוני- קטילה במגע בלבד, טרנסלמינרי- עובר מהצד העליון של העלה לצידו התחתון או סיסטמי- מובל בצינורות ההובלה של הצמח.
  • אופן יישומו של התכשיר. ריסוס, איבוק, פיזור, הגמעה וכו'.
  • פגיעה באויבים טבעיים ובפרוקי רגליים מועילים.
  • רישוי לגידול, התאמה לייצוא, משך ימים מיישום לקטיף.

לאחר מענה על כל השאלות הללו, אפשר לצאת לדרך ולבנות את תוכנית ההדברה. מחליטים על מועד תחילת הטיפולים, על קוטלי הפטריות הרצויים, על המירוווח בין היישומים ועל מועד סיומם. התוכנית תהיה הגיונית, שקולה ומאוזנת בשימוש בתכשירים השונים. הקפדה על עקרונות התוכנית תביא לחלקה בריאה וליבול גבוה ואיכותי.

אנשי השדה של חברת גדות אגרו ישמחו להיפגש עם כל חקלאי המגדל ירקות, גד"ש, פרחים או עצי פרי, כדי לבנות יחד איתו את תוכנית ההדברה המתאימה לגידול הספציפי ולפגעים השונים אותם הוא מנסה למנוע או להדביר.

Agronews

עיתון מקצועי וחדשות עדכניות