הא-לוף

הלוף שייך למשפחת השושניים, משפחה זו כוללת לרוב צמחים רב שנתיים בעלי קנה שורש, בצל, פקעת או שורשים מעובים. העלים מסורגים או ערוכים בדורים, לעתים קרובות העלים מרוכזים במרכז ובסיס הצמח ומהווים שושנת (פינברון דותן, דנין, 1998). הלוף, הכרישה והפרסה הם שמות שונים המתייחסים לאותו הגידול – Leek. לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, FAO (2016), היקף הייצור העולמי של הלוף עומד על כ 2,096,067 טונות בשנה המתפרשים על 131,766 דונמים. המדינות המובילות בעולם בהיקף הגידול והייצור של לוף הינן, (1) אינדונזיה, (2) טורקיה, (3) צרפת, (4) דרום קוריאה ו- (5) בלגיה. מדינות אלו יחד מספקות יותר מ 57% מצריכת הלוף העולמית (Hanci, Piner, Uzun, 2018).

תפוצתו של הלוף בישראל הינה רחבה, ניתן לגדל לוף בגולן, בחרמון, באזור הגליל, במישור החוף, בעמק הירדן, בשומרון, בהרי יהודה, בבקעת ים המלח, בשרון, בשפלה, בנגב ואף באילת (לבנה, ח"ת). הלוף צומח לגובה ישר מן האדמה, העלים השטוחים צומחים בצורת גליל מעוגל כלפי מעלה, צבעם בגוון ירוק כהה וגובהם יכול להגיע עד לשלושה מטרים ברוחב עלים של כ 2 סנטימטרים. חלקיו האכילים של הצמח הינם העלים הירוקים והגבעול הלבן, טעמו דומה לבצל עם מתיקות מעודנת ופחות חריפות (Mackenzie, 2018).

 

הלוף הינו צמח בריא ועתיר בסגולות. מתוצאות מבחנים אפידמולוגיים שפורסמו על ידי Barnaert ועמיתים (2012), עלה כי ישנו קשר שלילי בין צריכה של לוף לבין הסיכוי לחלות בסרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה וסרטן השד. כלומר, ככל שצריכת הלוף עולה הסיכוי לחלות במיני הסרטן המצוינים לעיל יורד. האפקט הבריאותי של הלוף בסיסו בארבעה מיני קשרים כימיים:

(1) S-alk (en) yl-L-cysteine sulfoxidase

(2), polyphenols

(3) vitamins

and (4) fructans

(מתוך: Hanci, Piner, Uzun, 2018).

רוב זניו של הלוף דורשים משך גידול ארוך של בין 70-60 ימים במשתלה ולאחר מכן 180-150 ימי גידול בשדה. בישראל, הזן השכיח ביותר הינו לוף מזן בולגרי ענק (בשם ברבי), מדובר בלוף עם עלים ארוכים וגבוהים, דקים יחסית עם שורש ארוך וצר מהזנים השכיחים באירופה. אחד הקשיים בגידול לוף שעליו ארוכים וצרים הינו תהליך ההפרגה, כאשר פרח הלוף פורח הוא "מושך" אליו את הסוכרים הנמצאים בצמח והופך את עלי הלוף שאנו אוכלים למרים יותר. בנוסף, כאשר עוקרים את פרח הלוף לאחר ההפרגה ממרכז הצמח, הפעולה עלולה לגרום להתפרקותו של הצמח.

על מנת להתגבר על קושי זה, בעונה הקרבה אנו בוחנים זן מכלוא חדש בשם ווקר אשר המופע שלו דומה למופע של הלוף מזן בולגרי ענק. היתרון של זן ווקר הוא שמדובר במכלוא, משמע הפרגתו מאוחרת יותר מזנים אחרים, טעמו עשיר, פחות מר ואיכותי יותר.

בישראל, ישנן שתי תקופות בשנה שבהן עולה הביקוש ללוף, ראש השנה ופסח וזאת כמובן הודות למאכלי החג השונים המכילים לוף. הלוף שנקטף בפסח גדל רוב הזמן בתקופת החורף ועל כן יותר פשוט לגידול. יש לשים לב כי מנות קור בתקופת החורף עלולות להוביל להפרגה מוקדמת של הצמחים ולפגיעה בטעמם הייחודי. זנים שאינם זני מכלוא, פגיעים יותר להפרגה.

אחד התבשילים המוצלחים ביותר שניתן להכין באמצעות לוף הינו תבשיל האורז לוף של עופרה שטרומר שלנו:

מרכיבים:

• שורש ועלי פרסה (לוף) טרייה
• 2 כוסות אורז עגול שטוף היטב
• כוס פולי סויה ללא תרמילים
• פטרוזיליה קצוצה
• שמיר קצוץ
• כוסברה קצוצה
• חופן עלי נענע קצוצים
• 4 בצלים ירוקים קצוצים
• בצל קצוץ
• חופן עלי מנגולד קצוצים
• תרד קצוץ
• ניתן להוסיף ירקות ועלים נוספים לפי הטעם.

 

אופן ההכנה:

מטגנים בצל עם שמן זית עד שישחים. לאחר מכן, מוסיפים פרסה, תרד ועלי מנגולד עד שנפח הירקות ירד.

אחר כך, יש להוסיף אורז ולטגן ביחד במשך מספר דקות.

לאחר שהאורז מעט משחים, מוסיפים את שאר הירקות יחד עם 4 כוסות מים, מלח, כורכום, (לפי הטעם), מערבבים, סוגרים את הסיר וממתינים כחצי שעה עד שהמים מתאדים.

בתיאבון !   

 

 

בבילוגרפיה:

לבנה, מ'. (ח"ת). לוף ארצישראלי. צמח השדה. אוחזר בתאריך: 11/8/2020. מתוך: https://extension.umn.edu/vegetables/growing-leeks

פינברון דותן, נ' ודנין, א'. (1998). המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל. ירושלים: הוצאת כרטא.

HANCI, Ö. Ü. F., PINAR, Ö. Ü. H., & Aydın, U. Z. U. N. THE LEEK: AN ANALYSIS of PRODUCTION and TRADE MARKET in TURKEY and WORLD. Retrieved: 8\11\20. From: https://www.researchgate.net/publication/329416830_THE_LEEK_AN_ANALYSIS_of_PRODUCTION_and_TRADE_MARKET_WORLDWIDE_and_in_TURKEY

Mackenzie, J. (2018). Growing leeks in home gardens. University of Minnesota Extension. Rertieved: 8\11\20. From: https://extension.umn.edu/vegetables/growing-leeks