לחיפוש באינדקס התכשירים המלא שלנו

יש לכם שאלה? רוצים להתייעץ איתנו?

חיפוש מוצר באתר

מי הזיז את הבצל שלי?

המלצות להתמודדות עם אקרית השורש, ריזוגליפוס רוביני (Rhizoglyphus robini) בבצל ובשום

בצל הינו צמח ממשפחת השושניים, ניתן לגדלו ולאספו כמעט בכל ימות השנה וזאת הודות לתנאי האקלים הישראלי. בחירת הזנים וקביעת מועדי הזריעה או השתילה נעשים בהתאם לאזורי הגידול השונים ולעונות השנה השונות בישראל. הזנים הבכירים של הבצל הטרי גדלים בסוף הסתיו ועד תחילת האביב, כאשר יתר הזנים מספקים בצל לשוק המקומי מחודש אפריל ועד לסוף חודש דצמבר (מרגלית, יונס, 2004).

בחירת חלקות הזריעה הינה משתנה מרכזי בגידול הבצל. ראשית, חשוב לשים לב שלא לזרוע בשדה נגוע או בעל חשש כנגוע בנמטודות נודדות. כרבים נוספים היכולים להוות קושי בגידול הבצל הינם תפוח- אדמה וקטניות מחשש לספיח, וכותנה ותירס מחשש לשיירי גבעולים העלולים להפריע במהלך הזריעה. גם חלקות שבהן הכרב בטווח 5-4 שנים אחורה היה גידול ממשפחת השושניים, הן חלקות בעלות סיכוי גבוה לנגיעות בפגעי קרקע שונים ולכן כדאי להתייעץ עם מדריך טרם הזריעה. ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם זנים מיוחדים בעלי מערכות שורשים מפותחות יכולים להתמודד בהצלחה עם פגעי קרקע שונים (מרגלית, עומרי, אלון, 2016).

בנוסף, חשוב לציין כי זריעת בצל או שום בשדה, שבו הכרב הוא ממשפחת הדגניים עלולה להוביל לפגיעות הבצל והשום מאקרית השורש ובעקבות כך לפגיעה רחבת היקף ביבול ולהפסדים כלכליים למגדל (שם). ההפסד הכלכלי למגדל יכול לבוא לידי ביטוי הן מבחינת כמות היבול ואיכותו והן מבחינת כמות וסוג ההדברה שבהם ייעשה שימוש כדי למגר ולהפחית את הנגיעות במזיק. מידת רעילותם של ההדברה לאדם ולסביבה הינה משתנה כלכלי חשוב גם בשמירת ובשימור הקרקעות החקלאיות ומקורות המים לדור הנוכחי ולדורות ההמשך (שאלתיאל, 2015, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות 2014א, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, 2014ב).

אקרית השורש, הינה מזיק קרקע נפוץ בקרקעות העולם בכלל ובישראל בפרט. אקרית זו ידועה כמזיק הגורם לנזקים כבדים לצמחים ממשפחת השושניים. הנזק בא לידי ביטוי בכך שאקרית זו ניזונה מהאיברים התת קרקעיים של הצמח ופוגעת בהתפתחותו ואף גורמת למותו. אקרית זו פעילה בכל ימות השנה ונשארת בקרקע גם לאחר האסיף. מכאן שבבחירת השדה לזריעה יש לבחון היטב את הכרב כפי שצוין לעיל (שאלתיאל, 2015). אקרית השורש, מתקיימת על שורשי גידולים ממשפחת הדגניים בתקופת החורף והיא עלולה לגרום לנזק רב לירקות ולצמחי נוי ממשפחת השושניים, היא תוקפת צמחים הנמצאים בעקה ונמשכת לנבטים הנגועים במיני פטריות. עיקר הנזק נובע מהזנת האקרית בחלקי הצמח התת קרקעיים: בשורשים, בקני שורש, בעוגת הבצל, בגבעולים, בבצלים ובפקעות. הבצל והשום נפגעים רבות בתקופת הסתיו והאביב (אלון, עומרי, מרגלית 2016).

עד לפני כ-6 שנים היה נהוג להתמודד עם אקרית הקרקע באמצעות תכשירי הדברה מקבוצות הזרחנים האורגניים והקרבמטים שבעבר, היוו פתרון יעיל להתמודדות עם המזיק. אך תכשירים אלה מזיקים מאד לבריאות האדם ולסביבה. ככל שאנו מזהמים יותר את הקרקעות שעליהם אנו מגדלים אנו מקשים על פוריות הקרקע בעתיד. במקביל לכך, ככל שאנו משתמשים באותם התכשירים לאורך זמן, המזיקים מפתחים עמידות להדברה הכימית עד כדי כך שיש לשנות אסטרטגיה ולמצוא פתרונות חדשים שפיתוחם דורש שנים של ניסויים והשקעת משאבים כלכליים רבים. מכאן, שיש למצוא מיגוון פתרונות משולבים שפגיעתם באדם ובסביבה פחותה מתכשירי ההדברה מקבוצות הקרבמטים והזרחנים האורגניים. עוד יש להוסיף, שכיום תכשירים כמו טמיק ורגבי אינם רלוונטיים להדברת אקרית השורש, זאת בשל כך שאינם מותרים יותר לשימוש בישראל (שאלתיאל, 2015, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות 2014א, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, 2014ב).

בניסוי שנערך על ידי ד"ר ליאורה שאלתיאל הרפז (2015), אושרה הטענה כי אקרית השורש נמשכת לנבטי בצל הנגועים בפטרייה מהמין פוזריום אוקסיספורום ועל כן הפחתת הנגיעות בפתוגן זה מפחיתה את הנגיעות באקרית. עוד עלה, כי הדברה ביולוגית של נבגי הפטרייה הייתה יעילה רק בתנאי מעבדה וכי הטיפול היעיל ביותר להפחתת הנגיעות באקרית השורש היה הטיפול הכימי באמצעות התכשיר ויידט 10 במינון של 3 ליטר לדונם (ח"פ Oxamyl). מתוך תוצאות הניסוי ניתן לראות כי השימוש שנעשה בויידט 10 הביא למספר נבטי הבצל הגבוה ביותר למטר שורה (.612). מבחינת משקל היבול לדונם, שילוב ויידט 10 יחד עם תכשיר קרבנדזים, הביא לתוספת של כ- 60% במשקל היבול לעומת טיפול ההיקש.

להלן תוצאות ניסוי להדברת אקרית השורש בהובלת ליאורה שאלתיאל, 2015-2016 (בית אלפא):

גרף 1: מספר נבטי הבצל למטר שורה:

 

טבלה 2: ק"ג יבול לחלקת דיגום (60 מ"ר)

 

המסקנה מניסוי חברות, בהובלת תמר אלון בין השנים 2016-2015 הייתה כי מבין 13 טיפולים שונים, הטיפול בויידט 10 במינונים 4-3 ליטר לדונם היה הטיפול היעיל ביותר בהדברת אקרית השורש. מניסוי זה עלתה ההמלצה כי יש לאשר את רישוי התכשיר ויידט 10 להדברת אקרית זו. לדבריה של מדריכת שה"מ, תמר אלון (2016), אין מענה אחר לבעיית אקריות השורש בבצל.

עוד ממסקנות הניסוי עלה, כי עיקר הנזק ליבול מתרחש כאשר הצמחים צעירים, כחודש לאחר הזריעה, במהלך הנביטה וההצצה. על כן, המועד המיטבי לטיפול יהיה בתקופה הקריטית כשבוע לאחר הזריעה, כך יודברו האקריות הקרובות לשורש ויהיה ניתן להבחין בצימוח נמרץ לעומק הקרקע. עוד חשוב להוסיף, כי האמצעים המקובלים למניעה ולהדברה של אקרית השורש הינם שימוש במחזור זרעים מתאים, הימנעות מזריעה בשדות בהם היו כרבים בעייתיים, חיטוי חומר הריבוי ושימוש בטיפולים כימיים בשטח (אלון, עומרי, מרגלית 2016).

להלן תוצאות ניסוי החברות  2016-2015 (בית אלפא) בהובלת תמר אלון, מדריכת שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר:

השפעת הטיפולים הנבחנים על הדברת אקרית  השורש בבצל, בית אלפא 2016-2015

 

אותיות זהות באותה עמודה מציינות חוסר מובהקות ברמה P=0.05 במבחן TUKEY

 

בבילוגרפיה:

אלון, ת., עומרי, נ., מרגלית, א. (2016). ניסוי להדברת אקרית ריזוגליפוס בבצל זרוע (ובשום)/ 2016-2015. שירות הדרכה והמקצוע (שה"מ). משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אוחזר בתאריך: 6/8/2020.

זרחנים אורגניים. (2014). המשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות. אוחזר בתאריך: 6/8/2020. מתוך: https://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0701-P0800/P0762/Organo-Phosphates.pdf

מרגלית, א., יונס, ה. (2004). גידול בצל. מבזק ירקות, 155. אתר מועצת הצמחים. אוחזר בתאריך: 6/8/2020. מתוך:https://yerakot.org.il/2016/05/10/%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A6%D7%9C/

מרגלית, א., עומרי, נ., אלון, ת. (2016). גידול בצל. אתר מועצת הצמחים. אוחזר בתאריך: 6/8/2020. מתוך: https://yerakot.org.il/2016/08/19/%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A6%D7%9C-2/

קרבמטים. (2014). המשרד להגנת הסיבה. משרד הבריאות. אוחזר בתאריך: 6/8/2020. מתוך: https://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0701-P0800/P0762/Organo-Phosphates.pdf

שאלתיאל הרפז, ל., פלסבסקי, א., צרור, ל., מוצפי, ס., רביב, מ., אלון, ת., גלעדי, י. (2016). משרד החקלאות- דף שער- דו"ח לתוכניות מחקר לקרן המדען הראשי, הפחתת נזקי אקריות הריזוגליפוס בבצל ובשום ע"י דיכוי פטריית הפוזריום באמצעים ידידותיים לסביבה. שירות הדרכה והמקצוע (שה"מ). משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אוחזר בתאריך: 6/8/2020.

Agronews

עיתון מקצועי וחדשות עדכניות